היטל השבחה ואגרות במסגרת תמ”א 38
היטל השבחה מושת על ידי הרשות המקומית, בדרך כלל, בגין תוכנית המשביחה את הנכס, ובדרך כלל השבחתו של הנכס באה לידי ביטוי בהוספת 307 זכויות בנייה. במקרה דנן של תמ”א 38 , מדובר בהשבחת הבניין המקורי בעיקר בדרך של הוספת זכויות בנייה , הן ע”י הרחבת המבנה הקיים והן בהוספת יחידות חדשות . שער זה מתמקד, אך ורק, בקשר בין תמ”א 38 להיטל ההשבחה ואין עיסוקו בחקר ולימוד של היטל ההשבחה בכלל ועקרונות השמאות בפרט.
המחוקק הגדיר את המונח “השבחה” בתוספת השלישית של חוק התכנון והבנייה, התשכ”ה- 1965 , בסעיף 19 ב(א), כדלקמן :
“השבחה” – עליית שוויים של מקרקעין עקב אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג.
היטל השבחה מוטל במרבית המקרים על השבחה של נכס בעקבות: הקלות למיניהן ו/או אישורה של תוכנית חדשה לבניין ערים (תב”ע) או כמו במקרה שלנו במימוש תוכנית מתאר ארצית 38 . שיעורו של היטל ההשבחה הנו 50% משיעור ערך ההשבחה שהביאה עמה התוכנית. בתוספת השלישית לחוק תכנון ובנייה, בסעיף 19 , מפורטים המקרים בהם שיעור ההיטל משתנה.
307 לכאורה, גם חיזוק הבניין מפני רעידות אדמה ללא כל תוספת בנייה כלשהי, עשוי להוות בסיס לתביעה מצד הרשות המקומית לתשלום היטל השבחה.
